טיימר שעה

הטיימר בדף הזה מוגדר ל-שעה אחת עוד לפני שנוגעים בו, כך שאין חוגה לסובב ואין מספר להקליד. מפעילים אותו בכפתור או במקש הרווח, והוא סופר לאחור עד אפס; כשהזמן נגמר הוא משמיע צליל קצר, ואם אישרת התראות הוא גם מציג אחת, מה שעוזר כשהכרטיסייה ברקע.

מה שהדף שומר הוא הרגע שבו הטיימר יסתיים, לא ספירה רצה של שניות. זו הסיבה שרענון, מעבר לכרטיסייה אחרת או מכסה לפטופ שנסגר לדקה לא גורמים לו לרוץ יותר מדי: כשהדף נבדק מחדש, הוא מחשב את הזמן שנותר מרגע הסיום ומשעון המכשיר. השהיה משאירה את הזמן שנותר מדויק. +1 דקה מוסיף דקה בלי לעצור את הספירה, התחל מחדש מריץ שוב את כל שעה אחת מההתחלה, ואתחל מחזיר את הטיימר ל-שעה אחת בלי להתחיל אותו.

משך קבוע הוא מה שמחפשים כשלמשימה יש גודל טבעי: סט באימון, הפסקה קצרה, שלב במתכון, תור במשחק, קטע בהרצאה, שאלת תרגול בזמן קצוב או בלוק של עבודה מרוכזת. כשהמשך נמצא בכתובת עצמה, אפשר לשמור אותה בסימניה, לשלוח אותה למישהו אחר, או להציג אותה על מסך הכיתה ולהתחיל בלחיצה אחת — וזו הסיבה לדף נפרד לכל משך.

אם שעה אחת מתגלה כאורך הלא נכון, שום דבר לא הולך לאבוד. דף הטיימר הראשי מקבל כל משך בשעות, דקות ושניות ושומר אותו בקישור שלו, והדפים למשכים הנפוצים האחרים מופיעים ממש מתחת לטיימר, מהקצר לארוך, כך שהמשך הקרוב ביותר נמצא לחיצה אחת משם.

צלילי הסיום המובנים מסונתזים בדפדפן, כך שאין מה להוריד, ואפשר לבחור צליל אחר, לבדוק אותו לפני שמתחילים, או לבחור בלי צליל בכלל; טיימר שהסתיים גם מהבהב בכותרת הכרטיסייה, כך שגם טיימר שקט מראה שהוא נגמר. דפדפנים מרשים לדף להשמיע צליל רק אחרי לחיצה או הקשה אחת, כך שההפעלה של הטיימר בלחיצה או במקש היא גם מה שמשחרר את הצליל להמשך הריצה.

בלחיצה על התחל, הצליל נקבע מראש בשעון האודיו של הדפדפן לרגע שבו הטיימר מסתיים, כך שכרטיסייה ברקע עדיין יכולה להשמיע אותו בזמן. עם זאת, טלפונים וכרטיסיות ברקע יכולים להשהות את האודיו של דף כדי לחסוך בסוללה, כך שצליל עלול להגיע באיחור, או בכלל לא, כשהמסך כבוי. אם חשוב לך לדעת בוודאות, הפעל התראות, שהדפדפן מבקש הרשאה עבורן, או השאר את הדף פתוח מלפנים. מסך מלא, מהכפתור או ממקש F, משאיר על המסך רק את הזמן, ההתקדמות והפקדים, מה שהופך את הזמן שנותר לקריא ממרחק החדר.