שעון עצר

שעון העצר (מוכר גם כ"סטופר" בשפה היומיומית) שומר את הרגע שבו לחצת על התחל ואת מספר המילישניות שכבר נצברו, ומחשב את הזמן שחלף מתוך שעון המערכת בכל פריים מחדש. ההבדל הזה קריטי, כי דפדפנים מאטים טיימרים בכרטיסיות שברקע. שעון עצר שסופר את הפעימות שלו בעצמו מפגר מהר ברגע שמסתכלים לכיוון אחר; שעון שקורא את השעון עצמו לא. אפשר לעבור כרטיסייה, לנעול את הטלפון, ולחזור שעה אחר כך — הזמן שחלף עדיין נכון.

התצוגה היא שעות:דקות:שניות.מאיות, מתעדכנת ברזולוציה של עשר מילישניות ובספרות ברוחב אחיד, כך שהמספר לא מרצד והפריסה לא זזה בזמן שהוא רץ.

לחיצה על הקפה, או מקש L, מסמנת הקפה בלי לעצור את המדידה. כל שורה מציגה את זמן הביניים — הזמן שעבר מאז ההקפה הקודמת — לצד הסך הכול המצטבר. זה הזוג שצריך בפועל כשמודדים אינטרוולים, סטים או חזרות על אותה משימה, וזו הסיבה שרשימת הקפות שימושית יותר מאיפוס שעון העצר בכל פעם מחדש. מורים ובוחנים משתמשים בשיטה הזו כדי לתעד זמן לכל שאלה במבחן, כולל מבחן פסיכומטרי, ומאמנים משתמשים בה כדי לתעד זמני ריצה חוזרים.

ההקפות נשארות ברשימה עד לאתחול, ואפשר להעתיק את כל הרשימה כטקסט פשוט לפתק או לגיליון. המקלדת היא הדרך המהירה ביותר לעבוד: מקש הרווח מתחיל ומשהה, L שומר הקפה, R מאתחל, ו-Esc מבטל אתחול שממתין לאישור. כל פקודה קיימת גם כפתור אמיתי, כך שקוראי מסך ומכשירי מיתוג מגיעים אליה באותה דרך.

שעון העצר הוא כלי שרץ כולו בצד הלקוח. חותמת ההתחלה, המילישניות שנצברו ורשימת ההקפות נכתבות לאחסון המקומי של הדפדפן שלך תחת מפתח אחד, כך שריענון או סגירה בטעות לא מאבדים שעון עצר שרץ. שום דבר לא מועלה לשרת ואין צורך בחשבון.

שעון העצר עצמו חינמי, בלי הגבלת שימוש ובלי הפרעות פרסום. כשצריך להפוך זמן שנמדד לשעות עבודה, מחשבון שעות העבודה לוקח שעת כניסה ושעת יציאה ומחזיר סיכומים ושכר; דוח הנוכחות עושה את זה על פני שבוע מלא או כמה אנשים.