שעון עולמי והפרש שעות

הפרש השעות בין שני מקומות אינו מספר קבוע. הרבה מדינות מקדימות את השעון בקיץ ומאחרות אותו בסתיו, אבל לא כולן עושות את זה באותו תאריך: ארצות הברית מקדימה את השעון ביום ראשון השני של מרץ ומאחרת אותו ביום ראשון הראשון של נובמבר, האיחוד האירופי ביום ראשון האחרון של מרץ וביום ראשון האחרון של אוקטובר, וישראל עוברת בין שעון חורף לשעון קיץ (IST ל-IDT) לפי תאריכים משלה. במשך כמה שבועות בשנה, ההפרש בין ישראל למקום שמשווים אליו יכול לקטון או לגדול בשעה שלמה.

חלק גדול מהעולם לא משנה את השעון בכלל, כולל הודו, תאילנד, יפן, סין ורוב אפריקה, וחצי הכדור הדרומי משנה את השעון בעונה הפוכה מזו של חצי הכדור הצפוני. לכן ממיר ששומר הפרש קבוע אחד לכל מקום טועה בחלק מהשנה. הממיר הזה בודק את שני המקומות בתאריך המדויק שהוזן, לפי מסד הנתונים של אזורי הזמן שכבר קיים בדפדפן.

אנשים כותבים EST, PST או CET כל השנה, אף שבקיץ החוף המזרחי של ארצות הברית עובר ל-EDT, חוף האוקיינוס השקט ל-PDT, ומרכז אירופה ל-CEST. הממיר מתייחס לקיצור כאל האזור שהוא מייצג, מחשב איזה הפרש בתוקף באזור הזה בתאריך שנבחר, ואז מציג את הקיצור שבאמת בתוקף — כך שהתוצאה אומרת מה שעון על הקיר באותו מקום היה מציג.

כמה קיצורים הם הפרש קבוע ולא מקום: UTC ו-GMT הם שניהם UTC+0 ולעולם לא משתנים. כמה אותיות גם משותפות: IST מייצג כאן את השעון הרגיל של הודו, אף שהאותיות IST הן גם הקיצור הרשמי לשעון ישראל (Israel Standard Time) ולשעון אירלנד. כשזה משנה, כדאי לבחור עיר במקום קיצור.

מזינים תאריך ושעה באזור שבו נקבעה הפגישה, השיחה או הטיסה, והממיר מציג את אותו הרגע בכל מקום נוסף שהוספתם. בדקו גם את התאריך, לא רק את השעה: שיחה בתשע בערב בקליפורניה היא כבר הבוקר של המחרת בהודו, ודדליין שנקבע לחצות באזור זמן אחד יכול לצנוח לאמצע יום העבודה באזור אחר.

ההמרות הנפוצות ביותר לישראלים — לתאילנד, לניו יורק, למיאמי, ללוס אנג'לס וליפן — מקבלות עמוד משלהן, מקושר למעלה, ומראות את שני השעונים עכשיו וגם ממירות כל שעה שתזינו. כל המרה רצה בדפדפן שלכם; שום דבר שמקלידים בה לא נשלח לשום מקום.